לימוד

מכירים את זה שאתם באים לתת למישהו משהו בכוונה נקיה וללא שום רצון לתמורה ופתאום משהו משתבש? לי זה מאוד מוכר ולמדתי שנתינה היא נושא מאוד מורכב. על מנת שנתינה תצליח צריך להיות דיוק במידת הרצון והיכולת של הנותן לתת ובמידת הרצון והיכולת של המקבל לקבל. ארבעה מרכיבים שונים ולהגיע לדיוק בכולם זה קשה. וכשזה מתפספס לפעמים פוגשים דחיה ועל זה כבר כתבתי בעבר…

שמתי לב לדבר נוסף שנמצא גם הוא בתחום הנתינה, נתינה של לימוד. אנשים שונים פונים אליי ומשתפים אותי במתרחשים שהם פוגשים. אני מצידי מנסה לראות את התדרים שבמתרחש, לפעמים מצליח לזהות מתרחש דומה שקרה לי ואז משתף בהבנה או בכלי יישומי שעזר לי במתרחש. למעשה יש כאן נתינה של לימוד. ניתן להגיד שבכל ״עצה לחיים״, יש נתינה של לימוד.

להבנתי גם בנתינה של לימוד, כמו בכל נתינה, אותם ארבעה רכיבים קיימים. לפעמים אני מאוד רוצה לשתף הבנה אבל עוד אין לי את היכולת כי ההבנה אינה ברורה לי עד הסוף. לפעמים יש לי את הרצון והיכולת אבל המקבל לא מעוניין לשמוע, או שהמקבל כן מעוניין אבל אין לו עדיין את היכולת לשמוע (״עדיין לא בשל לזה״).

אני מרגיש שבנתינה של לימוד יש מרכיב נוסף שעוד יותר מקשה, לפעמים אני מתייחס לזה כתזמון אבל בהעמקה זה יותר. יש ״משפט מפתח״ ב״חשיבה הכרתית״ – ״אין מתקנים מתוך העומס״. בפשטות זה אומר שכשאני נמצא בתוך העומס והבלבול אסור לי לנסות לתקן, אני נדרש להמתין עד שהעומס לא פעיל ורק אז לתקן. כאשר מישהו פונה אליי ומשתף, לרוב הוא עדיין בעומס, הוא בעיוורון למתרחש. אני מהצד לפעמים כן רואה אבל לנסות לתת לימוד במצב כזה לא יעבוד. הוא עדיין בעומס, אסור לו לנסות לתקן. אם לא אשים לזה לב או אתעקש התוצאה יכולה להיות לא טובה, הדברים לא יתקבלו ויתכן שאפילו יווצר כעס. הפתרון במקרה כזה הוא  להמתין, אם זה דקות, שעות, או ימים, עד שמרגישים שהעומס עבר, אזי הסיכוי שהנתינה תתקבל עולה משמעותית.

כשבוחנים לעומק נתינה של לימוד היא יותר מנתינה. בנתינה של לימוד יש רצון להשפעה, וזה כבר רצון מהותי שאני מאמין שקיים בנפש של כל אחד ואחד. ועל זה אולי אכתוב בפעם אחרת.

2 תגובות

  1. חיליק

    קורא אותך. תמיד. בזמן האחרון אף שמתי לב ליכולת המתפתחת שלך “להסביר”… אתה מצליח ליצור קשב (רצון ללמוד ממך) אצך זולתך… יישר כח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *