מחלה

בשבועות האחרונים התחלתי להסתכל יותר לעומק למימד התחושתי, הפיזי. ביקשתי להבין איך תחושות מפעילות אותי, איזה תלויות קיימות אצלי, ואיזו השפעה אני יכול ליצור כדי להביא לתחושות כרצוני.
השבוע חליתי. באמת לא משהו רציני, קירור, צינון, קצת שיעול, מחלת חורף סטנדרטית. המעניין שמחלה זה יופי של הזדמנות להתבוננות במימד הפיזי.
בהתחלה נראה כאילו התחושות הפיזיות משתלטות: הראש כואב, העיניים שורפות, הגרון ניחר, האף נוזל, חום, סחרחורת. השתלטות כמעט מוחלטת כאילו אין מקום לשום דבר אחר חוץ מתחושות לא נעימות.
הסתכלות קצת יותר לעומק מראה שזה לא ממש ככה, לא באמת חייבת להיות השתלטות. זה שאני חולה לא אומר שאני צריך להרגיש כועס על המצב, או עצוב. מצאתי את עצמי גם צוחק על המגוחכות של התיפקוד הפיזי. והייתי בהודיה על הזמן שהתפנה לי ועל האפשרות לבחון את המימד הפיזי.
יש גם מקום ליצירה בזמן עומס תחושתי, אני יכול לשבת ולכתוב. נכון זה לא בהכרח קל, הדברים קורים יותר לאט, לפעמים יש קצת חוסר ריכוז וחוסר בהירות, גם קצת יותר שגיאות כתיב, אבל סך הכל זה אפשרי.

באחד הלילות קצת לפני השעה אחת, אני מתהפך במיטה, עם חום, מנסה להירדם, ופתאום שומע מלמטה קול של הקאה. הבן שלי כנראה אכל משהו לא טוב והחל להקיא. אני קם, מתלבש, ויורד למטה לראות מה מצבו והאם אני יכול לעזור לו. בשניה אחת כל התחושות שלי נשארות בצד ואני כולי מרוכז בו.

האמת שבוע מרתק. תאחלו לי רפואה שלמה ורק שיעורים קלים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *