סלט ביצים

שלום אני שי ואני מכור לסלט ביצים! אם הייתי הולך למפגש של ״מכורים אנונימיים״ זה כנראה היה אחד ממשפטי הפתיחה שלי. כן אני מודה, זו התמכרות מוזרה, אבל כן, אני מכור לסלט ביצים. אשתי צוחקת עליי שאחת הסיבות שאני מעדיף לטוס ב״בריטיש אירוויז״ זה סלט הביצים שהם מגישים בטרקלין שלהם. דוגמה נוספת היא שכשאנחנו מטיילים בחו״ל ומחפשים משהו לנשנש, אני אחפש דוכן שמוכר כריך סלט ביצים. במקום העבודה שלי מגישים ארוחת בוקר, ופעם בשבוע, בימי חמישי, מגישים סלט ביצים. אז אתם יכולים להבין כמה התלהבתי כשגיליתי שיש מקום נוסף בעבודה שמגישים בו ארוחת בוקר ושם יש סלט ביצים כל יום.
גם לזה, כמו לדברים טובים אחרים בחיים, לפעמים מגיע סוף. הייתי בביקור תקופתי אצל הנפרולוגית שלי, היא עברה על תוצאות בדיקות הדם שלי והודיעה לי שיש לי פי שתיים חלבון מהכמות שדרושה לי על מנת לשמור על בריאותי. בירור קצר הוביל למסכנה המתבקשת, זה הסלט ביצים.
הורדתי את כמות החלבון שאני אוכל, הפסקתי כמעט לחלוטין לאכול ביצים וגם צמצמתי משמעותית את כמות הגבינות (אני צמחוני למקרה שתהיתם מה פתאום ביצים וחלב הם מקורות החלבון שלי). ומאז אני עובר ליד סלט ביצים וזה לא עושה לי כלום.
בלימודי ״חשיבה הכרתית״ אנחנו מסתכלים הרבה על ״הרגלים״. לומדים להרחיב את הראיה על מנת לזהות את ההרגלים המעמיסים בחיינו ולנקות אותם. בהבנה שלי יש גם ״התמכרויות״. אני עוד לא מבין לגמרי את ההבדל בין ״הרגל״ ל״התמכרות״. אני כן יודע שמהתמכרות הרבה יותר קשה להתנקות. אני מרגיש גם שלהתמכרות יש השפעה רבה יותר והרסנית יותר מאשר להרגל.
מה שלמדתי עוד על התמכרות, שמשותף גם להרגל, זה שאחרי שמרחיבים את הראיה הכל משתנה. כשאתה מוצא את עצמך עוסק בהתמכרות כשאתה רואה ומבין שזו התמכרות, זה כבר ממש לא נעים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *