תהיה חזק

ללא התראה מוקדמת ובבת אחת הוא נלקח מאיתנו. בני (בהמן) פהימיפור. חמי, אביה של אשתי, סב ילדיי…
הוא היה בדרכו לעבודה, כמידי יום ב-40 השנים האחרונות. שלוש שעות באוטובוסים מתל אביב (ואחרי מספר שנים מגבעתיים) עד מושב מנוחה בדרום, ובחזרה. הוא חצה את הכביש במעבר חציה מרומזר, קרוב לכניסה למושב, ורכב פגע בו והרג אותו במקום. בגיל 79 עדיין במלוא כוחו. מאז אנחנו; אשתו, ילדיו, אחיו, נכדיו, בני משפחה ומאות מכרים, נשארנו פה מבולבלים, כואבים, ומרגישים מאוד מאוד בחסרונו.
דיברנו על בני המון מאז שנלקח, כל אחד תרם מההיכרות שלו איתו, אדם באמת מיוחד; צנוע, שקט, נעים הליכות, תמיד מחייך, תמיד עוזר, תמיד קשוב. היינו בצרכניה שעבד בה במושב וגילינו קהילה שלמה שגדלה על ברכיו. אחד אחד נכנסו בחשש, בכו, ספרו לנו סיפורים על החיים לצד בני בצרכניה במושב. הכרתי את בני מאז שהכרתי את אשתי לפני למעלה מ- 25 שנה. לא דיברנו הרבה, שנינו שקטים, מדי פעם הוא סיפר לי סיפור מהעבר או שיתף אותי באיזו חוויה.
אתם כבר מכירים אותי, בכל אירוע שמתרחש לי אני מנסה למצוא את השיעור, לחלץ איזו הבנה אישית ולשתף. הפעם זה באמת קשה לי, המתרחש גדול, מורכב, קשה, וכואב. בכל זאת אנסה לספר משהו…
כשאנשים באים לנחם הם משתמשים בביטוי ״תהיו חזקים״ .גם אני כשנחמתי אחרים אמרתי להם ״תהיו חזקים״, לא באמת הבנתי מה זה אומר, אבל בכל זאת אמרתי. גם היום אני לא מבין את המשמעות של ״להיות חזק״ כשאתה בקירבה ראשונה (ואני מתפלל שיעברו שנים רבות עד שאדרש להבין). אבל אני יותר מבין את המשמעות של ״להיות חזק״ ממקום שתומך באנשים בקירבה הראשונה.
להיות חזק אומר לא להתפרק כאשר אתה מספר לאשתך שאבא שלה נהרג, ומספר לילדים שלך בטלפון על סבא שלהם. להיות חלק ממשפחה אבלה בלוויה בחמסין של הקיץ ולחלק מים, לחבק ולתמוך. לעבור את ימי השבעה כמעט ללא שינה, מבוקר עד ערב להיות על הרגליים ולנסות לעזור עד כמה שאפשר, לא לבד כמובן, עם הרבה עזרה מהרבה אנשים טובים. לנסות להיענות לכל בקשה, גם כאשר הבקשות סותרות, גם כשהן לטעמי לא הגיוניות (ביננו מה בכלל הגיוני בסיטואציה הזאת). לבכות עם כולם, אבל במידה, לא להתפרק. להתפרק מותר רק לפעמים, בצד, רחוק מעינם של אחרים, הם צריכים אותך חזק, ואז לאסוף את עצמך ולחזור.
להיות חזק, לא רק בשבילך, בעיקר בשביל אחרים. לשים את עצמך, את הרצונות שלך בצד, ולהיות במרכז של העשיה היומיומית עבור אחרים. לנסות לתת לאחרים (אני לא באמת יודע איך) איזו הרגשה של יציבות במקום של סערה.
למדתי הרבה בתקופה הזאת. על עצמי, על דברים שלא ידעתי שאני מסוגל לעשות, על יכולות וחוזקות שלא ידעתי שקיימות בי. על אשתי והכוחות האדירים שלה. על הזוגיות שלנו והעוצמה שבה. על המשפחה, המיידית, הקרובה, והרחוקה, וכמות התמיכה ותחושת הביחד שהיא מסוגלת לתת. ועל החברים של כל אחד מאתנו, שהיו שם בשבילו, לתת כתף גם כשצריך עזרה וגם כשצריך לבכות.
זה ממש לא קל להיות חזק, אבל לפעמים אף אחד לא שואל אותך לרצונך ואתה נדרש להיות חזק. עדיין זו צריכה להיות הבחירה שלך, ונדרשת הרבה מאוד טרחה.

2 תגובות

  1. חיליק רוזמן

    אכן סיפור "חזק"…
    אני עדיין מהרהר בו שעה ארוכה, כמו ראיתי את המקום שזה קרה (הבת שלי התגוררה במושב בשנות התשעים)… אינני יודע כיצד אני הייתי נוהג, אך קור רוח ודאי שמוצג בסיפור, קור רוח עם העמקה. קרי, לא מתוך אטימות אלא מרבדיה הסמויים של האהבה.
    יפה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *