לאור נרות החנוכה

ברגע של השראה.

יש לכל אחד, מקום אחד,
קטן.
בו יודע את כל העולם.
בו נגנזות כל השאלות
את תכלית חייו
מתחיל לחיות.
לכל אחת יש חלום,
עטופה בשמלה לבנה
שכל אחת קנה במיוחד בשבילה.
בשקיקה מחכה
שכל אחד יחזור בחזרה,
עצמותו מחפש,
בכל מה שיש.
לאור נרות החנוכה
נשמתו מברכת ומודה
על כל הטוב שנפל בקרבה.
וניתנה הרשות גם לכל אחד
לגלות,
מה הגיע לכאן,
לעשות.
אם יקשיב, יקשיב באמת
ממעמקים, אולי גם לו יחשף.
כמו צדפה נפתחה, מגלה יהלום
בתוכה.
יודעת. רזי יצירתה.
וברגע של השראה,
כל אחד לובש עניבה ליד כל אחת
בעלת הינומה.
במקום קטן.
פנים לב אדם.

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *